מאת תהל שדות

מאז שבחרתי.

בחרתי לעסוק ביצירה שהיא נשית.

החיפוש אחרי הקול האישי שלי,  תמיד פוגש בקולה של אשה אחרת,

כקולות שלובים

תפוז, אגס, קלמנטינה, אננס, כאלו אנחנו צבעוניות, מגוונות, ועסיסיות.

הלב שלי פוגש בסיפורה של אישה אחרת ומפרה את תהליך היצירה.

שְׁלוֹמִי קָשׁוּר בְּחוּט אֶל שְׁלוֹמְךָ.
קָשׁוּר בְּחוּט אֶל שְׁלוֹמְךָ.
וְהַחַגִּים הָאֲהוּבִים וּתְקוּפוֹת הַשָּׁנָה הַנִּפְלָאוֹת
עִם אוֹצַר הָרֵיחוֹת, הַפְּרָחִים,
הַפְּרִי, הֶעָלִים וְהָרוּחוֹת,
תְלוּיִים עַל חוּט הַכְּמִיהָה.

בשנים האחרונות אני מצלמת את המותג שלי בעצמי עם עצמי.

כאם צעירה ובהמשך כאם בוגרת ומספרת את סיפורי דרך התיקים

נשים רבות אמרו לי שהן פוגשות אותי במקום טבעי ואותנטי .

ושסיפורי פוגש את סיפורן.

בהמשך הדרך נרקמה מחשבה כי הגיוון הרב שאני סופגת סביבי נכון יהיה לבוא לידי ביטוי

בפרויקט צילומי נשים עם היצירות שלי והסיפור שלהן.

כל פעם שהן חוזרות להתחדש הן מספרות  סיפור אחר חדש מתוך חייהן.

במסגרת פרויקט ראשון “סיפורי תיקים” – כל אישה והתהל שדות שלה

החלטתי לצלם כל אחת על פי עולמה שלה, אהבותיה, צבעוניותה, מרקמיה, רצונותיה כפי שהיא באמת ללא פילטרים ולפינה הסביבתית שלה.

אני מאמינה שלכל אחת יש סיפור טוב לספר ולכן  לי יש מקום וצורך לשתף.

ב ה צ ל ח ה .

ותודה לכל אחת ממכן.